כאבי ביוץ בראי היוגה הנשית
סביב גיל 30, במהלך בדיקות דם שגרתיות התגלו אצלי כל מני תופעות שהצריכו איזון מחדש. הכולסטרול היה מאוד גבוה, הייתה תת פעילות בבלוטת התריס. הרופאה המליצה שאפסיק את הגלולות, ואתחיל לאזן את בלוטת התריס עם כדורים. בבדיקות הבאות ניכר שהגוף חזר לאיזון. אלא שהתגלתה תופעה אחרת. כאבים באגן בעיקר באזור המפשעות והשחלות. לא מצאתי כל הגיון בכאבים. הם הופיעו ונעלמו כלעומת שבאו עד שהופיעו שוב. בבדיקות אולטראסאונד לא ראו דבר חריג וגם לא במישושים כירורגיים. רופאת המשפחה רמזה שאצטרך להתרגל לחיות עם הכאב.
בעודי מורה ליוגה, הגעתי לקורס היוגה הנשית בחיפושיי אחר תרגול שיותר יתאים לגופי הנשי. חיפשתי תרגול יותר עגול, יותר זורם ופחות קשוח. הקורס התגלה כמאוד רציני ואפילו קשוח, אבל נפתח לי חלון למפגש מסוג אחר עם הגוף, הרבה יותר עמוק, עם הזמנה לתנועות רכות ועגולות, לאפשרות לתרגל לפי מה שמתאים לי. כאבי הביוץ שלי ליוו אותי גם לאורך הקורס, והפכו לנושא שחקרתי בעזרת היוגה, ולכן בחרתי לעשות עליהם את עבודת הסיום בקורס אותה אתן קוראות עכשיו.
בסוף המאמר אשתף בסיפורי האישי, וגם תוכלי למצוא קישור לתרגול מותאם שצילמתי.
אם נדמה את המחזור החודשי למחרוזת שבמרכזה יהלום (עפ"י רונה נשר בראון) הווסת תהיה הסוגר והיהלום יהיה שלב הביוץ, אם כן זהו שלב השיא במחזור החודשי. אנו הכי יפות, הכי אנרגטיות, קורנות, ופוריות. זהו השלב בו נועד הזירעון המנצח לפגוש את הביצית ולחדור אותה על מנת שתתבצע הפרייה. נשים חוות את הימים סביב הביוץ בדרכים שונות. יש נשים שיודעות להצביע על הרגע בו משתחררת הביצית מהזקיק, ויחוו דקירה קטנה בצד ימין או שמאל של הבטן התחתונה באזור השחלה. יש נשים שלא חוו זאת מעולם למרות שהביוצים ממשיכים להתרחש. יש נשים שיחוו כאבים בלתי נסבלים בבטן התחתונה כל כמה שעות לאורך יממה עד שלושה ימים סביב מועד הביוץ.
בחרתי להתמקד בקבוצה זו של נשים ולהבין מה עומד מאחורי התופעה וכיצד ניתן להתמודד אתה ברוח היוגה הנשית. אשתף שאני נמנית עם הקבוצה האחרונה ושנים רבות לא הצלחתי לפענח את הסיבות לכאב וגם הרפואה הקונבנציונלית לא סייעה בידי. נשלחתי לבדיקות שונות ומשונות החל משלילת אפשרות של בקע מפשעתי ועד לבחינת אפשרות שאני סובלת ממעי רגיז. כירורג אחד אף טען שנתפסו לי השרירים בגלל תרגילי בטן. בעקבות הקורס של היוגה הנשית וכתיבת היומן יכולתי לזהות את המחזוריות של הכאבים ולהבין שיש קשר למחזור החודשי, גם אם הכאבים לא מופיעים בסמוך לקבלת הווסת אלא שבועיים לפני קבלתה (מועד הביוץ).
כאבי ביוץ אם כך, הנם כאבים אותם חשה האישה סביב מועד הביוץ. ייתכן ואותם כאבים יהיו חזקים או חלשים, יופיעו לפני הביוץ בזמן הביוץ או אחריו. מכונים גם מיטלשמרץ – כאבי ביניים בגרמנית. מעריכים שאחת מכל 5 נשים חווה כאבי ביוץ בעוצמות שונות. משך הכאב יכול לנוע בין מספר דקות עד לגלי כאב ממושכים לאורך יומיים שלושה.
סיבות אפשריות לכאבי הביוץ בראי הרפואה הקונבנציונלית:
1.תהליך הביוץ עצמו נעשה בעקבות עלייה חדה בערכי הLH . ה-LH משפיע על הזקיק וגורם לו להתבקע ולשחרר את הביצית מתוכו. בתגובה לעלייתו מתרחשות מספר פעולות שעלולות לגרום אי נוחות בבטן כגון התכווצויות של שרירים חלקים (בהשפעת פרוסטאגלנדינים), לחץ מקומי בגלל הנפח שגדל בתוך קירות השחלה ונוזלים שמצטברים שם, או בשל חירור הזקיק לשם יציאת הביצית.
2.לאחר יציאת הביצית אל חלל הבטן, החצוצרה מתחילה לשאוב אותה אליה (בדומה לתנועה פריסטלטית של הוושט) באמצעות זרועות הנשלחות אל הביצית והתכווצויות שיוצרות את התנועה. התכווצויות אלו יכולות ליצור תחושה לא נוחה בבטן התחתונה.
התופעות שתוארו עד כאן הן תופעות טבעיות שיכולות לעורר אי נוחות אצל חלק מהנשים. הרפואה המערבית לא מייחסת משמעות רבה לכאב ולא נבהלת ממנו. לא ניתן לזהות את הסיבות לעוצמת הכאב באמצעות בדיקות דם או אולטרסאונד שכן ההליך המתרחש הוא טבעי ונורמלי ואין לו היבטים מדידים או נראים לעין. לרוב כאבי הביוץ יאובחנו על סמך שלילה של פתולוגיות אחרות ועל סמך מיקומם במחזור החודשי, וכן חזרתם מדי חודש. משלא נמצאו מומלץ לאישה הסובלת להשתמש במשככי כאבים עד שהכאב יחלוף. במקרים חריפים ובהתאם למצבה בחיים ולגילה של האישה יומלץ לה לקחת גלולות ובכך למנוע ביוצים ואת כל התופעות הנלוות.
3.כאב בסמוך לביוץ ולאחריו יכול לנבוע גם מהתפתחות ציסטה. לרוב היא איננה מסוכנת אך גודלה יכול ליצור לחצים וכאבים חדים בבטן התחתונה. במידה והכאבים לאחר הביוץ חוזרים באופן עקבי כל חודש הסבירות שהם נובעים מהתפתחות ציסטה נמוכים. ראוי לציין שיש קבוצה קטנה של נשים שתופעה זו תלווה אותן מדי חודש.
דוגמאות לציסטות שיכולות להתפתח בשלב הביוץ:
ציסטות פוליקולרית (זקיקית) – שכיחה מאוד אצל נשים בתקופת הפריון. יכולות להתפתח בשל כשלון ואי ביוץ. הזקיק עשוי להמשיך ולגדול, לייצא הורמונים, ולהיהפך לציסטה שעלולה לטפוח למימדים של עד 5 ס"מ קוטר. יכול לגרום לאי נוחות בטנית והפרעות במחזור. ציסטה מעין זו היא שפירה ואינה דורשת טיפול כירורגי, נעלמת בדרך כלל עם קבלת הווסת הבאה ללא טיפול או לעיתים לאחר נטילת גלולות.
ציסטה זקיקית יכולה להופיע גם בגופיף הצהוב (Corpus luteum) - הגופיף הצהוב הוא השריד של הזקיק השחלתי לאחר שחרור הביצית במחזור מבייץ. תפקידו להפריש הורמונים שנועדו לסייע בקליטת ההריון בשלביו הראשונים. ציסטה המתפתחת בגופיף הצהוב שפירה גם היא, אך יכולה לגרום לסימפטומים מרובים. ציסטה זו יכולה להיקרע, לדמם, ולגרום לכאבים עזים. לעיתים הסימפטומים דומים לסימפטומים המופיעים בהריון חוץ רחמי.
כאב כתוצאה מציסטות מעין אלה יכול להמשך לעיתים 3 ימים ובמקרים קיצוניים עלול להמשך עד לקבלת הווסת הבאה. לרוב הכאב ייחלש בהדרגה וייעלם מעצמו. את הציסטות ניתן לזהות בבדיקת אולטראסאונד ומישוש של רופא מיומן, שבמקרים חריגים ימליץ על הוצאת הציסטה באמצעות התערבות כירורגית- לפרוסקופיה ניתוחית להסרת הציסטה. לרוב יומלץ על כדורי אדוויל במינון גבוה כל כמה שעות עד להפסקת הכאב, אמבטיה חמה או כרית חמה. כמו כן יומלץ להימנע מפעילות גופנית אינטנסיבית שעלולה להחמיר את הכאב ומקיום יחסי מין. במקרים של סיבוכים הכאב יחריף לאורך זמן ותידרש התערבות כירורגית מהירה. למשל שיזור שחלתי (תסביב שחלתי).
4.אנדומטריוזיס - תאי רחם הנמצאים באגן מחוץ לרחם ומגיבים לשינויים ההורמונליים המתרחשים סביב המחזור החודשי. בימים שלאחר הביוץ עם עליית הפרוגסטרון, בהם רירית הרחם מתעבה לקראת הריון תאים אלו יגיבו גם הם. התעבות זו מחוץ לרחם יכולה לגרור לחץ וכאבים במוקדים הדלקתיים אצל אותה אישה. נשים רבות יסבלו מהאדומטריוזיס סביב ולקראת ימי הווסת. חלק יסבלו יותר סביב הביוץ, וחלק יחוו את הסימפטומים בשני השלבים בחודש.
בראי הנטורופטיה והרפואה המשלימה:
ברפואת גוף נפש השחלות מייצגות את היצירתיות העמוקה ביותר. היכולת של האישה להיות פתוחה ולקבל יצירתיות זאת היא הפתרון להבנת עוצמת השחלות. בטאואיזם השחלה מייצגת כוח חיים המייצר אנרגיה מינית. ציסטות שחוזרות לשחלה מסמלות חוסר סיפוק רגשי, חסימה של אש היצירתיות. מתח ולחץ הנם גורמים מכריעים בבריאות השחלה. תחושות שליליות כגון תחושה שאין לאישה שליטה על חייה, תחושה של סכנה כלכלית או פיזית, נטישה של בן זוג אמיתית או נתפסת ובעיקר תחושה שהעולם מונע מהאישה להשתנות, להיות יצירתיות.
במסגרת הטיפול הנטורופתי מזדמן לאישה לחשוף רגשות אלה ולמצוא פתרון למצבים "חסרי אונים". הגישה הנטורופתית תתמקד באיתור הגורמים להופעת הציסטות בשחלה. בהתאם לכך תבנה תוכנית מותאמת אישית. הטיפול הנטורופתי יתייחס לכל מרכיבי אורח החיים של האישה – תזונתה, מידת האקטיביות הפיזית, רמות המתח והלחץ, מידת הסיפוק שחווה מחייה, זוגיותה, קריירה. לרוב יומלץ על הפחתת מוצרי חלב, יוגורט וביצים, קופיאין, פחמימות פשוטות ומזוקקות (דגנים מלוטשים ללא סיבים תזונתיים, סוכר, ממתקים, מאפים, עוגות, אורז לבן, קמח לבן וכד').
יומלץ על נטילת קומפלקס ויטמיני B המסייע לגוף לטפל בעודפי אסטרוגן. יינתנו המלצות לפעילות גופנית נכונה לצורך איזון הורמונאלי ואף ככלי להתמודדות עם כאב, מתח ושינויים במצב הרוח. במידה והציסטה נקרעת היא יוצרות תהליך דלקתי מקומי וכאב, לכן הטיפול התזונתי יתייחס גם לטיפול בדלקת ולמניעת התפשטותה למערכות נוספות.
עפ"י הרפואה הסינית: "היכן שיש כאב יש סטגנציה (תקיעות) - היכן שיש סטגנציה (תקיעות) יש כאב"
כאבים חדים וממוקדים מאפיינים בעיה בזרימת הדם, בעוד כאב מפושט ועמום מעיד על בעיה בזרימת האנרגיה (צ'י). שיטות הטיפול השונות יכולות לשפר את זרימת הדם ולהפיג את הכאב. לכאב יש מאפיינים נוספים, שעוזרים לקבוע את האבחנה ואת אופן הטיפול. כך למשל, כאבי מחזור "מעייפים" קשורים לחולשה ולחוסר אנרגיה, ובכאבי מחזור "מעצבנים" תהיה פעמים רבות מעורבות של חום פנימי. ייבחן מה משפיע על הכאב, מחריף אותו או מקל עליו: חום או קור, מנוחה או פעילות? האם הכאב קשור לתזונה מסוימת או למתח נפשי? האם לחיצה על אזור הכאב מקלה עליו או מחריפה אותו? ייבדק דופק ומופע הלשון ולעיתים אף האישון. ברפואה הסינית מתייחסים להשפעת הכאב באספקט הנפשי, על ביטויי הכאב בתפקוד היומיומי, תחושות כמו דיכאון, תסכול, חוסר אונים והשפעה על המערכת הזוגית והמשפחתית. הטיפול יעשה בכמה מישורים שמטרתם חיזוק הגוף והמערכת החיסונית, העלאת רמות אנרגטיות ויצירת הנעה ושחרור סטגנציות. שיטות טיפול שמטרתם הנעה ואיזון הורמונלי: דיקור, צמחי מרפא, שיאצו. דוגמא לצמח שנחשב מפחית כאבי ביוץ: שיח אברהם.
בראי היוגה הנשית
כאב בגוף האישה בראי היוגה הנשית יכול לנבוע מסיבות רבות כמו: שינויים הורמונליים שהגוף חווה במהלך החודש, יכול לנבוע מזכרונות שנאספו והצטברו בגוף במהלך חייה של האישה, דלקות באזור האגן ועוד. כמורות נבחן עם האישה את מחזוריות הכאב, וזמן הופעתו לאורך המחזור החודשי. במידה והכאב אכן מחזורי סביר להניח שהוא מתקשר בתהליכים הורמונליים המתרחשים בגוף לאורך המחזור החודשי. לפי המיקום במהלך המחזור ואופי הכאב נדע אם אלו הם כאבי ביוץ שכאמור יופיעו סביב הביוץ.
ד"ר כריסטיאן נורטרופ בספרה גופה של אישה תבונתה, אומרת לנשים עם כאב באגן הירכיים, כי הגוף מדבר אליהן דרך הכאב ומבקש את תשומת ליבן. הגוף מבקש מהן לטפל בדבר, לעתים עניין לא פתור מהעבר, לעתים קונפליקט עכשווי בין צרכים רגשיים הנמצאים בעימות עם העולם החיצון. היא ממשיכה ואומרת שבמקרים רבים של כאב כרוני באגן לא ניתן למצוא כל סיבה גופנית לכאב למרות שהוא אמיתי וקיים לגמרי מבחינת המערכת העצבית, מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית שלנו. מערכות אלו פועלות בסנכרון עם המערכת ההורמונלית שלנו ומשפיעות עליה. תפקוד איברי הרביה של האישה יהיה מאוזן ואופטימלי במצב של הרפיה ומנוחה (rest). במצב של מתח נפשי, חרדה או מירוץ, האנרגיה תתרכז באיברים החיוניים להישרדות כמו בהזרמת דם לגפיים, ללב, לריאות, ולחידוד החושים. האיברים באגן יופקרו.
ניתן לאישה את הכלים להיות אקטיבית ומעורבת בתהליכים המתרחשים בגופה, להכיר את המחזור החודשי על כל שלביו ולקחת אחריות על אורח חייה שיכול להתבטא בסימנים/כאבים בגופה. בתור התחלה, נמליץ על כתיבת יומן ומעקב אחרי מחזוריות הכאב. במקרים רבים המודעות למחזוריות הכאב, ההתבוננות והחקירה יקלו אותו ויפחיתו מסימני החרדה שמלווים כאבים לא מוכרים. כתיבה אנטואיטיבית בימים של הכאב יכולה להעלות קונפליקטים ומשקעים עמוקים מעומק האגן המשפיעים על היומיום של האישה ברובד הפיזי.נעודד את האישה לקחת לעצמה פסקי זמן, להקשיב לגופה.
תרגול יוגה מותאם
כשאישה סובלת מכאב מחזורי נמליץ לה על תרגול יומיומי המתייחס לימים השונים של החודש. דרך התרגול המותאם נחזק את החיבור של האישה לגופה ולשינויים שהיא עוברת. באמצעות התרגול נחזק את הקשב ליכולות האנרגטיות, המנטליות והפיזיות גם במישורים אחרים בחייה. חשוב שאישה זו תתרגל כל החודש ולא רק בימי הכאב. התרגול היומיומי יסייע להניע, להחיות ולהרפות את האגן וכך ימנע הופעת הכאב בימים הרגישים או יפחית את עצמתם.
אישה שתתרגל באופן יומיומי תלמד להכיר את התנועות והתנוחות שמקלות עליה ומרגיעות אותה ותהיה יותר מוכנה לימים הרגישים כי תתרגל את הכלים העומדים לרשותה בשגרה. התרגול היומיומי יאפשר למערכת העצבים הפרה-סימפטטית להיות יותר נוכחת בחייה, לכוח הריפוי הפנימי להתעורר דווקא בימים בהם אין כאב (המעורר הורמוני מתח בגוף ומקשה מאוד על ההרפיה).
נכיר לה את שני סוגי התרגול, של הנעה מצד אחד ותנוחות רסטורטיביות מצד שני. לשני הסגנונות מטרה משותפת: לאפשר!! התרגול היומיומי מוקדש למצבים בהם מדובר בחוסר איזון הורמונלי או בתקיעות/כיווץ יתר באזור או בחוסר חיבור של האישה לגופה. לתנועה תרומה משמעותית וגם לשהייה ולפסק זמן מהמירוץ. התנועה תכלול גם תרגילים ממוקדים לרצפת האגן בהם איסוף והרפיית אזור הנרתיק יסייעו להזרים דם בצורה ממוקדת לאזור. לימים של הכאב האקוטי נקדיש תרגול מיוחד להתמודדות עם כאב.
זהו תרגול אנדיבידואלי ורצוי לפתח אותו בדיאלוג עם האישה תוך ניסוי ותהייה. אין כאן תנוחת קסמים. יש מגוון תנוחות ולרוב לכל אישה תיהיה תנוחה או שתיים שיהיו מטיביות במיוחד בשבילה. יש נשים שרק תנועה תקל עליהן. העקרונות שינחו אותנו בבניית תרגול לימי הכאב: לחסוך במאמץ פיזי ושרירי באזור, שימוש בעזרים ותמיכות, כל דרך שתאפשר הרפיה: שימשו בפרניאמה, קול, תנוחות רסטורטיביות, דמיון מודרך ומדיטציית מינפולנס, מגע עדין, ואפילו בקבוק חם בשילוב תנוחה. תרגול המולה בנדה בימים של כאב יהיה בדגש של הרפיה ופחות איסוף. מירה ארצי פדן מתארת בספרה כיצד התרגול היומיומי מלמד אותנו לעשות "דיאטה" למחשבות, להניח בצד את מה שכבר לא משרת אותנו וללמוד לקבל את חיינו ועברנו כמו שהם.
ובנימה אישית:
במהלך הקורס של היוגה הנשית (אותו עשיתי לפני 12 שנים), שמעתי ממירה ארצי פדן לראשונה על דלקות אגן ועל אנדומטריוזיס. התחלתי לעקוב באמצעות יומן אחרי הכאבים שלי וגיליתי להפתעתי שהם מחזוריים ומופיעים תמיד לאחר הביוץ. התחלתי לחשוד שמדובר באנדומטריוזיס (עד הקורס לא ידעתי שיש דבר כזה). הלכתי לרופאים הכי מומחים לאנדו' והם דחו את האופציה הזו על הסף. ולמה? כי הכאבים שלי לא היו בווסת עצמה וכי הווסתות שלי היו קצרות ולא חזקות. וכי לא ראו שום חשד באולטרא-סאונד למשהו לא תקין, ואפילו במישוש פנימי.
נשארתי עם הכאבים לעוד כ5 שנים נוספות גם אחרי הקורס. בדרך עברתי 3 הריונות מחוץ לרחם. השיח שלי עם עצמי לא היה פשוט. הרבה שאלות עלו מבפנים בעקבות הסבל המתמשך. ביצעתי ניסוי ותהייה בשינוי אורחות חיים, שאלות לגבי הזוגיות, לגבי המגורים. שינוי תעסוקתי כבר עשיתי כמה שנים קודם ואני חושבת שהעיסוק ביוגה היה אחד הדברים שהיו הכי וודאיים וברורים לי. ידעתי שזה נכון לי בבהירות וללא ספק. אם אני מסתכלת היום בראייה לאחור אין בידי את הפתרון לשאלות רבות שעלו בעקבות הסבל. ברור לי שסחבתי קצוות לא פתורים של מערכות יחסים שהסתיימו במורכבות, של עבודות שלא התאימו לקצב האישי שלי וסיפורים נוספים שלא אכנס אליהם כעת.
בינתיים, פיתחתי לעצמי תרגול שהשתנה והתעדכן כל הזמן. הכאבים היו יותר בשליטה, אך לא נעלמו. למדתי על עצמי ועל גופי. מסע בכל הרבדים לקבל את עצמי עם כל מה שיש. בעודי בונה תרגול לכאב כרוני נפגשתי עם קולגה שהפכה להיות אחות לדרך, קולגה שבעצמה סבלה מכאבים כרוניים, קרן הלרשטיין אביטן. התחלנו לתרגל ביחד תוך הפרייה הדדית זו את זו בתנוחות ותנועות, ולהעמיק עוד ועוד במה שהיוגה יכולה להציע לכאב שאנו מתמודדות איתו. התהווה תרגול ששירת אותי נאמנה בכל פעם שהחל התקף כאב. סוף סוף מצאתי איך היוגה הנשית יכולה לסייע לי עם הכאבים, והעברתי את התרגול הזה בכנס היוגה תרפיה הראשון שהתקיים בארץ. צלמתי אותו והקישור אליו נמצא בתחתית העמוד. בהמשך קרן ואני המשכנו לפתח את הידע, והנסיון בתחום והיום אנחנו מעבירות סדנאות וקורסים של ׳אנדויוגה׳ מבית היוגה הנשית.
להמשך הסיפור... מכיון שלא הצלחנו להיכנס להריון והייתה גם מיומה בדופן הרחם נכנסתי לניתוח להסרתה. רגע לפני הניתוח בקשתי מהכירורג לבדוק טוב בפנים לגבי האנדומטריוזיס כי זכרתי שזו מחלה שאפשר לאבחן הרבה יותר טוב כשנמצאים בתוך האגן עם מצלמה לפרוסקופית. ואכן התגלו נגעים והוסרו. המצב לא היה קשה בכלל, כנראה הודות לתרגול הממושך עד ליום הניתוח. אחרי הניתוח המשכתי בשיקום עצמי דרך תרגול היוגה הנשית והטיפולית בדגש על תרגול רסטורטיבי שהרגשתי שהכי משמעותי עבורי. כאבי הביוץ לא חזרו. גם הביוצים עצמם מרגישים מאז יותר חיוניים ואיכותיים. במקרה שלי הניתוח להסרת נגעי הכאב היה משמעותי מאוד. לצד זה אציין שד"ר נורת'רופ מציינת בספרה שנשים רבות הסובלות מכאבי אגן כרוניים ובוחרות לעבור ניתוחים להסרת מוקד הכאב ממשיכות לחוש בכאב גם לאחר הניתוח ואפילו בדיוק באותו אזור. ניתוח הוא פיזי ולא תמיד פותר בעיה עמוקה ברובד אחר. גם אני פוגשת תלמידות שעברו ניתוחים להסרת אנדומטריוזיס שממשיכות לסבול מאותם כאבים ממש ואף מתחרטות שפנו לניתוח. לא אכנס כאן להשלכות של הניתוח על אברי האישה, אך חשוב לי לציין שהניתוח הוא לא פתרון קסם ובכל מקרה התרגול היומיומי חשוב מאוד כדי לאפשר לריפוי להתרחש, אם כעזרה לשיקום האגן אחרי הניתוח, ואם בהתמודדות עם כאב כרוני והקלה עליו.
לתרגול מתאים ביוטיוב : יוגה נשית כתרפיה
הצטיידי בכל העזרים שיוכלו להקל עלייך כמו כריות, רצועה. תרגלי במקום שקט בו תוכלי להתפנות ולקחת פסק זמן אמתי לעצמך.
ביבליוגרפיה:
רונה נשר בראון – היכרות עם מעגל הפיריון הנשי (חוברת והרצאות)
גופה של אישה תבונתה של אישה - ד"ר כריסטיאן נורת'רופ
יוגה נשית בריאות האישה בדרך היוגה - מירה ארצי פדן
ד"ר דוד סוריאנו - המרכז לכירורגיה אנדוסקופית גינקולוגית
http://www.pain.org.il האתר האינפורמטיבי על סוגי הכאב
“EmedicineHealth” website:
Melissa Conrad Stöppler, MD, Chief Medical Editor
פאולה שטיינברג בלאו – מרפאת נשים נאטורופטית
