יוגה תרפיה נשית ופריון
כשהגעתי לקורס של מירה ארצי פדן הייתי בעצמי אחרי הפלה שנאלצתי לעבור באמצע ההריון הראשון שלי אליו נכנסתי בקלות ובאופן טבעי. קורס היוגה הנשית הפגיש אותי עם תכנים שנגעו לי עמוק בבטן. בין השאר נחשפתי לעולמן של נשים בטיפולי פוריות, עולם שלא ייחלתי להיכנס אליו בעצמי... התוכנית היתה ששלושה חודשים אחרי ההפלה ניכנס שוב להריון בקלות כפי שזה קרה בפעם הראשונה והשאר יהיה הסטוריה. הגורל כניראה רצה אחרת, ואני ובן זוגי היקר מצאנו את עצמנו יוצאים למסע ארוך ומורכב בדרך להורות המיוחלת.
ומה ליוגה ולזה?
פטנג'לי אומר בסוטרה 14.1: אימון זה מכה שורש כשהוא מבוצע כראוי בהתמדה ולאורך זמן.
בעודי מתרגלת יוגה, ומורה ליוגה חשתי שגופי כמו בגד בי. איך יכול להיות שדווקא אני מתקשה להכנס להריון. איך אני אמורה לשמש מודל והשראה לתלמידותיי? היה פה קושי גדול עבורי ולקח לי זמן רב להבין שכמו כולן גם אני בדרך, גם אני עוברת מסע ולא הגעתי לסופו. מירה ארצי פדן מורתי אמרה לי בתחילת הדרך, שבסופו של דבר כל שלב שאעבור, יתרום לי לסייע אחר כך לתלמידות ולהבין אותן טוב יותר. אין זה אומר שאני צריכה לחלות בכל מחלה אפשרית כדי שאיטיב ללוות נשים חולות בדרך היוגה. במקרה זה יצא שאני עוברת מסע זה על בשרי ונפשי, ואם אוכל להיעזר בידע ובכלים שאני אוספת בדרך לטובת נשים נוספות אז למה לא בעצם.
האם היוגה יכולה לעזור?
זו שאלה שהעסיקה אותי רבות. האם היוגה היא מעין כתב קסמים? מתרגלים תנוחה והכל מסתדר?... הבנתי היום שהיוגה היא לא מתכון לפתרון הבעיה. זו לא תרופה והיא לא באה להחליף את הרפואה. האסנות (התנוחות) השונות יכולות לסייע כמובן בהנאת הפראנה (האנרגיה) בגוף, בהזרמת דם למקומות ישנוניים או חסומים וכך להעיר ולהאיר אותם. זה נכון וזה חשוב מאוד לכולנו. אך יותר מהכל בכוחה של היוגה ללוות אישה מתוך עצמה. להחזיר לאישה את השליטה לפחות לשעה ביום או כל זמן שהיא בוחרת לעצמה. טיפולי פוריות נותנים לנשים רבות את התחושה שהן כלי בידי הרופאים והמטפלים למיניהם. זו תחושה לא פשוטה. לרוב הרופאים אף לא מתייעצים, לא מסבירים. נותנים מרשמים, שואבים, מחזירים, מסתכלים על נתונים ולעיתים מגלים מעט אמפתיה אם יש אכזבה. לאישה ובן זוגה אין "say" בעניין. לרוב הבעת דעה מתקבלת בהתנשאות מצד הרופא שיודע הכל (זו אמנם הכללה גסה, אך לצערי מעטים הם הרופאים שפתוחים לדיאלוג).
בנוסף, על הזוג לקבל החלטות ולעשות בחירות, בעיקר אם הטיפולים אורכים זמן ואפילו שנים. יש צמתים בדרך בהם האמת היחידה לגבי המשך הדרך תמצא בתוך הגוף נפש של האישה לבדה. רק האישה יודעת באמת למה היא מסוגלת, מתי די, מתי כדאי לשנות כיוון, וכמה להמשיך.
מנסיוני כמטופלת ע"י המערכת הרפואית, כל הזמן קיבלתי את התחושה שאפשר להמשיך ולנסות עוד ועוד, לקחת עוד ועוד הורמונים עד שזה יצליח. במקרה שלנו (שלי ושל בן-זוגי) לא נמצאה סיבה לאי פריון והרגשתי שמבחינת המערכת הרפואית אין גבול לכמות ההורמונים שגופי יכול להכיל כל עוד המדינה מסבסדת את הטיפולים (נדמה לי שהגבול הוא 5 טיפולים בשנה עד גיל 45).
אם כן למזרן היוגה תפקיד חשוב מאוד:
זמן לעצמי, זמן לגופי, זמן להרפיה, לחיבור מחודש דרך תנוחה, תנועה ונשימה. זמן לתובנות עמוקות ממקום של שקט והכרה בהירה. הרגע הזה שאני מתארגנת לי בתנוחת האישה כבר מרפה משהו בנשמה. ואז לשהות בתנוחה ללא עשייה. לאפשר לגוף ולנפש פסק זמן של רגיעה מהמירוץ. פתאום אפשר לנשום עמוק, לחייך בפנים, אולי לבכות. לאפשר לעצמי להיות! ליצור מרחב, מקום. גם במובן האנרגטי, המנטלי וגם במובן הפיזי.
במהלך הטיפולים בחוויה שלי ושל תלמידות רבות יש תחושה תמידית של עשייה, מעין מרדף - כאילו כמה שנעשה יותר זה יקרה יותר מהר. הכניסה לתנוחת יוגה והשהות בה ללא עשייה כי אפשר, מזמנת הסתכלות בראייה יותר רחבה, בפרספקטיבה אחרת. הגילוי הזה שזו מהותה של היוגה עבורי היה תובנה מאוד משמעותית, והשליך גם על האופן בו אני בונה את השיעורים עבור תלמידות בטיפולי פוריות.
ֿהתרגול הקבוצתי או הפרטני מושתת על העקרונות של יצירת מרחב, זמן להרפיה, בניית תרגול שיכול להתבצע גם בבית באופן יומיומי והבנה של מה מתאים בכל שלב בחודש לאורך המחזור החודשי ובשלבי הטיפול השונים. בעבודתי עם נשים שונות בעלות אופי שונה וגוף אחר, למדתי שהיוגה מכילה בתוכה מגוון עצום של כלים, וכל אחת יכולה למצוא את מקומה. האחת תגלה שהתנועה הקשובה מרגיעה ומשקיטה אותה, האחרת תמצא ששהייה בתנוחה עם עזרים ותמיכות הכי נכונה לה. תלמידה אחת תתחבר לתרגילי נשימה. האחרת תגלה שלפעמים כך ולפעמים כך, הכל תלוי ביום, במצב רוח, ובשינויים ההורמונליים שכל אחת חווה.
אחרית דבר
לקח זמן עד שאני בעצמי הפכתי לאם, במשך זמן רב שהיתי עם התלמידות שלי באותה דרך. תלמידות רבות שהגיעו לשיעורי נכנסו להריון לשמחתי הרבה והתרגשתי עם כל אחת מהן כאילו זה קרה בתוכי. לא נתתי את הקרדיט ליוגה או לעצמי כמורה. אני מאמינה שכל אחת עוברת את המסע הזה בדרכה ובקצב שלה והיוגה היא מרחב מרפא לעבור את המסע הזה כשאת יותר קרובה לעצמך, יותר מחוברת לגוף וקשובה, ולפעמים היוגה היא מעין מקום מפלט פשוט להרפות מכל המחשבות ולתת לעצמך פסק זמן מהכל להנות להרפות ולנוח.
אני שומעת מתלמידות כל הזמן כיצד היוגה סייעה ומסייעת לעבור את התקופה הזו יותר בקלות, יותר בהכלה, עם נשימה ונוכחות בתוך התהליך, ואני יודעת בתוך עצמי שזה כל כך הרבה וזה ישרת אותן גם בהמשך הדרך כי היוגה תיהיה שם עבורנו תמיד.
היום אני אם לשניים שנולדו בהפרש של שנה זו מזה. ואיך הם הגיעו לעולם, זה סיפור ארוך בפני עצמו. במשפט אחד קצר אשתף שנעזרנו בפונדקאית כדי להביא את בני הבכור לעולם, ואת אחותו הריתי בספונטניות בעודו בן 3 חודשים.
לסיום, צילמתי סרטון של תנוחות יוגה ותרגול תנועתי קצר לתקופה הזו בחיים. מאחלת לכולן שנה פורייה בריאות ושלווה. הסרטון בלינק שלפניכן:
