תסמונת המושלמות הכרונית

אני מורה ליוגה ואני לא מושלמת. הגוף שלי לא מושלם (לא לגמרי סימטרי), לא הכל מצליח לי בחיים כמתוכנן. בתנוחת הכלב מביט מטה מעולם לא הצלחתי להוריד עקבים לרצפה (למרות שאני מתרגלת 15 שנים). לפעמים כואב לי בגוף ולפעמים אני אפילו חולה. קורה שאני תופסת קריזה על בעלי או מקללת בזמן נהיגה. אמרתי כבר, אני לא מושלמת.

פעם חשבתי שכדי להיות מורה ליוגה צריך להיות מושלם, שלא לומר הכי גמיש בעולם, שלא לומר ״מואר״. ידעתי שאני רוצה להיות מורה ליוגה מהשיעור השני שעשיתי יוגה בחיים לפני 15 שנים. כעבור 8 שנים ניגשתי למורה שלימדה אותי באותו זמן על קצות האצבעות ובקול מתנצל שאלתי אותה אם אוכל להצטרף לקורס מורים שהיא מעבירה (למרות שאני עדיין לא מושלמת). היא פירגנה מאוד ודחפה והשאר הסטוריה. חוץ מזה, אפילו בסוף הקורס מורים לא הצלחתי לעשות שפגט או להרים רגל ישרה עד הראש ואפילו עישנתי סיגריה פה ושם... ואכלתי בשר ושתיתי חלב (פרה, לא סויה).  

למדתי עם הזמן שחלק מהדרך שלי זה להשלים עם אי השלמות אם זה בגוף ואם באופן בו אני מתנהלת בעולם. היוגה וגם המדיטציות עוזרות לי מאוד לברר עניינים עם עצמי. מזדמן לי להתבונן בדפוסי המחשבה וברגשות בתוך התרגול היומי שלי וגם מול התלמידים שאני מנחה. אני עוד לא שם (במושלמות), גם אני בדרך... קצת יותר בקבלה, קצת יותר בחמלה